איך מתכננים עבודת ניקוי באמצעות רחפן – עוד לפני שהוא עולה לאוויר?

כתבה ראשונה בסדרה

כשצופים ברחפן מנקה חזית של בניין, הכול נראה פשוט וקל. בפועל, בשלב הזה חלק גדול מהעבודה המקצועית כבר נעשה. ההטסה היא השלב הטכני והאחרון בשורה של פעילויות נדרשות.

ניקוי נכון באמצעות רחפן מתחיל בהבנת הבניין, הלכלוך, סביבת העבודה, תנאי הטיסה ומערכת השטיפה – ורק אחר כך מתכננים את הטיסה.

אז מה אנחנו בודקים לפני שהרחפן בכלל יוצא מהארגז?

1. קודם כל – מה אנחנו עומדים לנקות?

לא כל חזית ולא כל לכלוך דורשים אותו פתרון.

זכוכית, אבן, אלומיניום, חיפויים שונים, קירות צבועים ופאנלים סולאריים מגיבים אחרת למים, ללחץ ולחומרי ניקוי.

גם סוג הלכלוך משנה: אבק ופיח עירוני אינם דומים לשלשת ציפורים, משקעים שהצטברו במשך שנים או כתמים הדורשים טיפול כימי.

לכן לפני שמדברים על הרחפן צריך להבין:

מהו המשטח, מה מצב החזית ומה אנחנו מנסים להסיר ממנו?

התשובות קובעות את שיטת הניקוי, חומרי הניקוי, הלחץ, הספיקה, הפיות ומספר המעברים הצפוי.

2. מסתכלים על הבניין – אבל גם על כל מה שסביבו

בניין אינו עומד בחלל ריק.

אנחנו בוחנים את הגובה והגאומטריה של החזית, כמות המתכות, בליטות ושקעים, מרפסות, שילוט, אנטנות, כבלים, צמחייה וכל מכשול אחר שעלול להשפיע על עבודת הרחפן – הן מבחינת ההטסה והן מבחינת הפרעות אפשריות לקליטת GPS.

אבל לא פחות חשוב להסתכל למטה ומסביב.

איפה הכניסה לבניין? האם יש מדרכה? חניה? כביש? תחנת אוטובוס? אזור פריקה? האם אנשים עוברים במקום במהלך היום?

סביבת הבניין משפיעה על תוכנית העבודה לא פחות מהבניין עצמו. היכן יעמוד הצוות? היכן ימריא וינחת הרחפן? ומהו אזור הריסוק המיועד במקרה חירום?

3. בודקים היכן מותר ואפשר לטוס

לפני תכנון המסלול צריך לבדוק את מגבלות המרחב האווירי ואת התנאים הרגולטוריים הרלוונטיים לאתר.

בנוסף, בסביבה אורבנית קיימות מגבלות הנוגעות בין היתר לקרבה לאנשים, כלי רכב ותשתיות.

לכן אותה עבודת ניקוי, על שני בניינים דומים, עשויה לדרוש תוכנית ביצוע שונה לחלוטין רק בגלל המיקום שלהם.

על ההבדל בין רישיון מטיס לבין הרשאה לביצוע הפעילות עצמה הרחבנו במאמר:

["יש לכם אישור רת״א?" זו לא השאלה הנכונה]

4. הרוח בגובה הרחפן אינה בהכרח הרוח שאנחנו מרגישים על הקרקע

רוח היא אחד המשתנים המשמעותיים בעבודה עם רחפן ניקוי.

אבל מהירות הרוח לבדה אינה מספרת את כל הסיפור.

מבנים יוצרים מערבולות, האצות ושינויי כיוון. פינות הבניין, המרווח בין מבנים והגובה שבו עובדים יכולים ליצור תנאים שונים מאוד מאלה שמרגישים בנקודת ההמראה.

והרוח משפיעה פעמיים:

• על הרחפן עצמו, שצריך לשמור על מיקום ומרחק מהחזית;

• ועל זרם המים, שצריך להגיע בדיוק למקום שבו אנחנו רוצים לנקות.

לכן תנאי הרוח משפיעים גם על בטיחות ואיכות העבודה, וגם על משך הגיחות והאופן בה יבוצעו.

5. מתכננים גם את פריסת יחידת הקרקע

רחפן ניקוי אינו עובד לבדו.

מערכת הקרקע מספקת את המים בלחץ ובספיקה הנדרשים, ולעיתים גם חומרי ניקוי ומים מטוהרים.

צריך להחליט היכן תמוקם המערכת, מהיכן מגיעים המים, כיצד עוברים הצינורות ואיך מונעים מהם להפריע לאנשים או לתנועת כלי רכב.

גם המרחק בין מערכת הקרקע לרחפן משמעותי.

צינור ארוך יוצר הפסדי לחץ, והגובה שאליו צריך להעלות את המים משפיע גם הוא על ביצועי המערכת.

לכן 200 בר במשאבה אינם בהכרח 200 בר בפייה של הרחפן.

מה שמעניין אותנו הוא הלחץ והספיקה שמגיעה לחזית בפועל.

6. מתאימים את שיטת הניקוי – לא רק את הרחפן

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שיותר לחץ פירושו בהכרח ניקוי טוב יותר.

לא תמיד.

איכות הניקוי היא תוצאה של שילוב בין לחץ, ספיקת מים, סוג הפייה, מרחק מהמשטח, מהירות התנועה, חומר הניקוי וסוג הלכלוך.

לחץ גבוה מדי עלול להיות מיותר, לא להתאים למשטחים מסוימים ואף לקצר את משך הגיחה. לחץ נמוך מדי עלול שלא להסיר את הלכלוך.

גם חומר הניקוי צריך זמן מגע מתאים כדי לפעול על הלכלוך, ולכן אופן ההטסה מושפע גם ממנו.

לכן אנחנו מתכנניםאת העבודה ברמה של כלל מערכת הניקוי, ולא רק "מטיסים רחפן עם צינור".

7. מחלקים את החזית לתוכנית עבודה

רק אחרי שהבנו את כל המשתנים אפשר לתכנן כיצד העבודה עצמה תתבצע.

אנחנו מחלקים את החזית לאזורי עבודה ומתכננים את סדר הביצוע: מאיפה מתחילים, לאיזה כיוון מתקדמים, כיצד מטפלים באזורים מורכבים ומהי נקודת העצירה והמעבר לאזור הבא.

צריך להביא בחשבון גם זמן טיסה, החלפת סוללות, אספקת מים, מילוי חומרים ושינויים אפשריים בתנאי הסביבה במהלך היום.

המטרה אינה רק לגרום לרחפן לכסות את כל שטח החזית.

המטרה היא להשיג תוצאת ניקוי אחידה וחוזרת על עצמה.