לספק יש ביטוח אווירי. אבל האם אתם מבוטחים?

כשמזמינים עבודת ניקוי באמצעות רחפן, קל לחשוב שהשאלה החשובה היא: "האם לספק יש ביטוח?"

אבל זו רק תחילת הבדיקה.

גם כאשר לספק יש ביטוח עסקי וביטוח אווירי, לא בהכרח כל מי שעלול להיפגע מהפעילות – ובמיוחד מזמין העבודה – מכוסה באותה צורה.

לכן השאלה החשובה באמת היא:

אם יקרה משהו בזמן העבודה – מי מכוסה, ועל ידי איזו פוליסה?

כדי להבין את זה, צריך להכיר שלושה מעגלי סיכון שונים.

1. מה קורה אם עובד של מפעיל הרחפן נפגע?

נניח שהמטיס הולך לאחור בחניון בזמן שהוא שומר קשר עין עם הרחפן, אינו מבחין בבור ונופל.

זו תאונת עבודה, אבל היא התרחשה בזמן פעילות הטסה.

למפעיל מקצועי צריכים להיות הכיסויים הביטוחיים המתאימים לעובדיו ולפעילות שהוא מבצע. בהתאם למבנה הפוליסות, פעילות תעופתית עשויה לדרוש התייחסות והרחבות שאינן מובנות מאליהן בפוליסת חבות מעבידים עסקית רגילה.

ולמזמין העבודה יש כאן עניין ישיר.

אם בעקבות התאונה תעלה טענה שגם מזמין העבודה אחראי – למשל בגלל מצב השטח שבו בוצעה העבודה – חשוב שהמערך הביטוחי ייתן מענה גם לחשיפה הזאת.

לכן לא מספיק לשאול:

"יש לכם חבות מעבידים?"

צריך לבדוק שהכיסוי מתאים גם לפעילות האווירית המתבצעת ושקיימת ההרחבה הנדרשת להגנת מזמין העבודה במקרה שבו תוטל עליו אחריות.

2. ומה קורה אם הרחפן פוגע בצד שלישי?

כאן נכנס לתמונה ביטוח אחריות אווירית כלפי צד שלישי.

לדוגמה: הרחפן נופל ופוגע בהולך רגל שעבר במקום. נגרם נזק לרכב של דייר בבניין. נפגע שוכר של משרד שאינו קשור להזמנת העבודה.

אלה דוגמאות קלאסיות לנזק גוף או רכוש לצד שלישי עקב הפעילות האווירית.

אבל כאן מגיעה הנקודה שרבים ממזמיני העבודה אינם מכירים:

עצם קיומו של ביטוח צד ג' אווירי אינו אומר אוטומטית שמזמין העבודה עצמו מכוסה.

3. ומה אם הנפגע או הרכוש שייכים למזמין העבודה?

נניח שהרחפן נופל ופוגע בעובד של החברה שהזמינה את העבודה.

או שהרחפן פוגע בחזית ושובר חלון השייך למזמין העבודה.

זה כבר מצב שמזמין העבודה צריך לבדוק לגביו במפורש את נוסח הכיסוי.

אל תניחו שהמילים "ביטוח צד ג' אווירי" לבדן מבטיחות שגם אתם, עובדיכם והרכוש שלכם מכוסים באופן שאתם מצפים.

כדי להגן על מזמין העבודה עשויות להידרש הרחבות מתאימות בפוליסה, בהתאם למבנה ההתקשרות והכיסוי – למשל הוספת מזמין העבודה לשיפוי, אחריות צולבת וכיסויים רלוונטיים נוספים.

וזה הבדל משמעותי.

ביטוח של הספק אינו בהכרח ביטוח של מזמין העבודה

אפשר, אם כך, שלספק יהיו:

✓ ביטוח עסקי

✓ חבות מעבידים

✓ ביטוח צד שלישי אווירי

ועדיין השאלה החשובה עבורכם נותרת:

האם הפוליסות וההרחבות מכסות גם את החשיפה שלכם כמזמיני העבודה?

זו הסיבה שלא כדאי להסתפק באישור שבו כתוב "ביטוח צד ג'" או במשפט "אנחנו מבוטחים".

מה לבקש לפני תחילת העבודה?

בקשו מהספק אישור קיום ביטוחים המתייחס לפעילות המתוכננת, ובדקו עם גורם הביטוח שלכם שהכיסוי מתאים להתקשרות.

בפרט כדאי לבדוק:

פעילות אווירית – שהפעלת הרחפן במסגרת העבודה אכן כלולה בכיסוי.

חבות כלפי צד שלישי – לנזקי גוף ורכוש כתוצאה מהפעילות האווירית.

חבות מעבידים – שהכיסוי לעובדי הספק מתאים לפעילות שהם מבצעים.

מזמין העבודה – האם קיימות ההרחבות הנדרשות כדי לתת מענה גם לחשיפה שלכם.

אחריות צולבת (Cross Liability) – כאשר היא נדרשת, כך שהכיסוי מתייחס לאחריות בין המבוטחים בהתאם לתנאי הפוליסה.

גבולות האחריות – מהו הסכום המרבי המכוסה במקרה של נזק.

והכי חשוב:

אל תשאלו רק "האם אתם מבוטחים?"

שאלו:

"האם אני, העובדים שלי והרכוש שלי מכוסים במקרה של אירוע שנגרם מפעילות הרחפן?"

זו אינה רק תיאוריה

גם כאשר גופים ממשלתיים בישראל מתקשרים עם ספקים המבצעים פעילות אווירית, ניתן לראות במסמכי הביטוח דרישות מפורשות שאינן מסתפקות ב"ביטוח צד ג'".

לדוגמה, במסמכי התקשרות ממשלתיים לפעילות באמצעות כלי טיס מופיעות דרישות לביטוח אחריות אווירית כלפי צד שלישי, אחריות צולבת (Cross Liability), הרחבת חבות כלפי צוות הטיסה וכן הרחבות שנועדו לשפות את מזמין העבודה במקרה שבו תוטל עליו אחריות בקשר לפעילות הספק.

כלומר, השאלה מי מכוסה חשובה לא פחות מהשאלה האם קיימת פוליסה.

לקריאה נוספת

רשות התעופה האזרחית – חוק הטיס ותקנותיו, הכולל גם את תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס):https://www.gov.il/he/pages/aviation_law_regulations

מרכז הידע TDrone: "יש לכם אישור רת״א?" אבל מה זה באמת אומר

מרכז הידע TDrone: צ'ק ליסט למזמין: 7 שאלות לפני שסוגרים עבודת ניקוי באמצעות רחפן